נשאלתי היום שאלה מעניינת:
"היית חוזרת לילדות ?"
ילדה שכמותי...
עניתי ללא עוררין:
"ועוד איך!"...
כשבזיכרוני עלתה
השכונה בה נולדתי,
השכונה בה גרתי
חמש שנים מחיי,
כשעוד היה צורך
להשאיר אותי
עם בייביסיטר
או מטפלת...
הילדה השובבה
עם הפה הגדול,
שגם על עכבר,
שנתפס במלכודת
חמלה והאכילה
היישר מהמקרר,
אבל את החלזונות
הייתה אוכלת
בתיאבון...
ודייסת השוקולד
המומחיות של אבא
בכל ערב קר...
ילדה שובבה,
שכבר בגילה
הייתה מודעת
למתנות הרוחניות
שקיבלה,
וכבר בגילה
ידעה לזהות
את רגשותיה
ואת טיבם...
מוזר לכם?!?
כי זו האמת לאמיתה,
כבר אז
ידעתי לזהות
סוגים שונים
של אהבה!
ובחיוך של עונג
אני זוכרת
את האנשים
והשכונה
הישנה...