אצלנו בעולם ריפאו את כל המחלות.
אין סרטן ואין כוויות ואין צינון או בעיות,
וכולם חיים בריאים, זה מה שאבא אומר,
עד שמתים בלי סיבה, זה מה שאבא מצטער.

הרופאים יכולים לעשות הכל,
וכשנפלתי בגיל שבע מהעץ על המכונית של השכן,
הראש שלי נפתח אבל הרופא תיקן,
וכשאחי הגדול היה עצוב
הרופא נתן לו כדור והחיוך היה צרוב.

אבל לאמא כלום לא עוזר,
כי לפני שנה,
אחי הגדול שניגן בלהקה,
הוא התנגש עם הרכב ברכב אחר,
ואבא אומר שהוא הלך ולעולם לא חוזר,
הייתי לידו, אבל אני לא זוכר הכל,
הרופאה נתנה לי מיץ תפוזים שמחק את מה שגרם לי לסבול,
אבל אימא לא לקחה את הכדור,
למרות שהרופאה אמרה שמסוכן ואסור,
קוראים לה האחות נטלי והיא אישה יפה,
אחותי רצתה להיות כמוה,
אבל בסוף היא קפצה,
חשבתי שבחבל שהיה תלוי מהתקרה,
אפשר לשחק משחקים נפלאים, אבל אחותי גם לא חזרה,
היא הייתה עצובה אחרי שאחי נפטר,
כנראה שהיא הלכה כי הוא לא חזר.

עברו כמה חודשים ואני תכף בן עשר,
ואי אפשר לחלות אז גם כל הכוויות
שאימא עושה לעצמה במטבח, הן מתרפאות,
וכשהיא רואה שאני שם היא זורקת הכל לפח ואומרת שאסור לי
לראות,
יש אצלנו ילד בכיתה עם צלקות,
זה לפני שמצאו תרופות, אז ההם נתנו לו מכות,
והוא בוכה הרבה כשאני לא רואה,
והתרופות שהוא לוקח, הוא אמר שהוא שוכח,
ואימא שלו סלחה לו על זה.

העולם מושלם, זה מה שאבא אומר,
אבל כולם מתים בסוף, זה מה שאבא מצטער,
הוא אמר שהוא חזק בשבילי אבל לאימא קשה,
שהיא רוצה מלחמה בכל השלום הזה,
כי כשאין למה לעבוד יותר עצוב לה, הוא אומר,
אבל אחי אף פעם לא בא לבקר,
שמעתי פעם את החדשות, אומרים שאין עוד תרופות,
כי המים נגמרו וגם הלקוחות,
והאצבעות של אימא נהיות יותר ויותר כחולות,
בסוף היה לה את האומץ, זה מה שאבא אמר,
ובכה נהר ומלמל משהו מוזר,

העולם קורס, זה מה שאמרו,
וכולם פתאום הרבה יותר שמחו,
שמו אותי בבית של אנשים אחרים, ככה עדיף
בגלל שחרדות אי אפשר להעיף,
אז בסוף כשהלכנו לקבר של כולם,
ראיתי גם את השם של אבא שם,
לא ידעתי מה לומר, אז ביקשתי ללכת,
לקחתי את הגיטרה של אחי ונכנסתי בדלת
לחדר של אחותי, היה כתוב שם בגדול "סליחה
שלא הייתי מספיק חזקה בשבילך"
וזה שם כבר שנה ואף אחד לא רצה
להוריד את זה, או את החבל מהתקרה,
ובגלל שאין תרופות, יש עכשיו מלחמה,
כי אהבה היא מצרך יקר נורא,
אמרו לי במשפחה השנייה, לא שלי,
שבקרוב אולי נמות אז אולי כדאי לי
לברוח למדינה אחרת, שם אין מלחמות,
ולא צריך להתעורר בבוקר לצלילי אזעקות,
אבל אמרתי את מה שאבא תמיד אומר,
והחלטתי שהיום בלילה את אחי אבקר.