אנאבל יקירתי
את לעולם לא חרסינה
גם כאשר את מתאמצת
פעימותייך החייתיות מסגירות
דפי ילדות שהפכת
שניסית לשומרן באביס
מתק שפתייך מצליח להרשים
אך הרי את יודעת
מאין באת
אשפתות הלב
הקלטות זוכרות אותך
והבנים במכללות
בין הבהוב שחור ולבן את מתאמצת
להיות גיבורה תחת יצרייך
את מושיטה יד מעבר למסך
"העניקו לי את עצמי בחזרה"
את הילדה היחפה מהקיבוץ
שהתפשטה סתם כדי
להיות קרובה לאלוהים
גם כאשר פעוטך
נועץ בך מבט חם
נם למשמע קולך וחלבך הניגר
את לא חרסינה, אנאבל
את טינופת לנצח
את האשמה נשאת גם כן
בבטנך ההריונית
והנה פחדייך שבו
קמו מן הקברים
גם כאשר פאי הרועים מתברר ככוכב
ארוחת הערב הפרברית
את לא חרסינה אנאבל
את לא חרסינה.