תחנה ריקה
האוטובוס יצא לפני דקה
קו 22 מהצומת
כדי להחליף ל-19 ביפו מרכז

המון רצפה
ונשמות אחידות בשונותן
כלואות בנעליים ובבגדים
שוחות בתוך ההוויה הרבגונית
עט ודף  כמרקחה
מלהטטים מנבכי גופן
לא קרדום ולא חנית

העשייה היומיומית שוחקת
ואף הם מאוכזבים לגלות את התרמית

למה לחזור שוב ושוב על אותו מבחן?
למה יש דברים שהם אינם מבינים?

תמונה שווה אלף מילים
והשתיקה שווה אינסוף
אולם הדיבור לכשעצמו אינו שווה  מילה

memento mori
-carpe diem

נעשה את זה שוב ושוב , עד שהכול יסתדר
ואף נשמה לא תיפגם עוד
באתר הבניה
האלוקי.