רציתי לשכוח את האדישות
אז שמתי לרגע את האוזניות בצד,
קניתי שני תפוזים ולימון,
ניסיתי להכין את עצמי להבנה
של המציאות אותי.

לא אשקר,
פחדתי,
לא אשקר,
לא אשקר,
לא אשקר אני נשבע להגיד את האמת!
אז החזקתי ידיים,
והפסקתי את המוזיקה בראש לרגע,
טיפה קטנה קרה זלגה לי מהראש.
נכנעתי והתעוררתי,
הייתי צריך לדעת איך זה מרגיש,
כל כך רציתי לדעת!

בתוך החולצה היה צפוף,
ואי אפשר ככה לעוף
אז הורדתי אותה, והשרירים שלי התייבשו בשמש,
וכשהמציאות הכתה בי חזק,
הסתכלתי על האנשים שלא שמים לב,
איך מצליפים בהם שוב ושוב,
עמדתי בלחץ שתי דקות ושנייה,
ואז שמתי בחזרה את מבודד הרעשים והדאורדורנט,
וכשהבטתי בחזרה החוצה,
לא אשקר
אני עדיין פוחד.