בד אדום, בד אדום...
כמו שור זועם קופץ מיד
העיקר לנצח, החלום.
עד המוות, עד שהלילה ירד על פניי.
ואיך שזה תופס לי את הלב, מוחץ...
ואיך אני נטרף כמו הים הגדול
מחריב עולמות, עד אחזיק באור כתום
ואתפרץ כמו אש, היום
כמו בכל חלום.
וכשהלילה בא
אז הירח נוגע בי, מלטף את חדריי לבי ומשתיק את כוחי.
ובסוף היום המים מנקים את פחדיי, גואלים אותי מייסורי.
ואני חוזר ונטרף כמו בכל יום
כל היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.