כבר כמה חודשים שלא חשבתי, שכחתי איך. את המחשבות החליפו בהייה
כפייתית במסך הפלאפון. במשך 6 חודשים כל מה שעשיתי היה לאונן
ולישון וכבר התחלתי להתרגל, לחיות בלי מוזה, בלי רגש.
ביקרתי ב 7 מדינות שונות וטיילתי בכל רחבי הארץ,אבל בתכלס
הרגשתי שלא עזבתי את המיטה שלי לרגע. ניסיתי לצייר, לנגן,
לכתוב אך לא מצאתי השראה וגם לא סיבה.
התייאשתי. ניסיתי למצוא סיבה, מטרה, הצדקה לקיומי, אפילו סתם
לתפוס איזה מחשבה. אבל כלום,שקעתי לבור של ייאוש ודיכאון,
אפילו חברה שלי על כמה שהיא יפה כבר לא משכה אותי. כל מה
שעניין אותי זה לשבת מול הטלוויזיה ולראות משחקי הכס עם חבילת
טישו והרבה עוגיות שוקולד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.