ישבנו על הדשא,
יכולתי לראות את הברק
שהכה בגבעה ממול,
העיניים שלך זהרו
הברק לא מכה פעמיים באותו מקום.
אמרת וצחקת ורצית לצאת מהמטרייה,
לקפוץ בשלוליות ולאסוף חלזונות
כמו הילדה שרצית להיות,
ולא נתנו לך.
הבטחת שתחשבי, אני חושב שניסית,
הסרטים הסיחו את הדעת שלך
אבל לרגע אחד
הגבעה עלתה באש,
וחורבן עצמי נכתב על הידיים שלך.
הברק לא מכה, אמרתי, זה הרעם שחודר לתוך הגוף,
את בטח לא זוכרת
איך העיניים שלך זהרו פעם,
הדלקתי נר והמשכתי הלאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.