הוא נעקר מהשורש
עם כל השורשים הדקים והעבים
הרווים והצמאים
היבשים והלחים והרטובים
המלאים בבוץ ומים
הוא נעקר מהאדמה שהייתה לו בית,
ונזרק לצד הרחוב,
ליד מי שופכין זורמים,
צמיגים ממהרים, רגליים דורסות
ניקרו בו ציפורים ומצצו את לשדו,
והוא נתפס בצבת מקור עורב,
שלקח אותו למלא את כרסו
הוא נזרק יחף ויבש על אדמת מים,
ונאסף על-ידי ציפור שריפדה את קינה
הוא עמד מחסום בין העולם לגוזלים,
כשהנחשים מתקרבים.

כדור לבן קטן קופצני, שמקפיץ לי את מצב הרוח
כדור קטן לבן קופצני, שבעצם הוא גלולה,
או בעצם הוא גוש אבקה לבריאות נפש תקינה
חומר חוקי, כימיקל סודי,
שנקנה בבית המרקחת השכונתי,
בסופר-פארם, ליד הקונדומים והסירופ נגד שיעול
משלמים בשקלים, אבל חדשים,
ומקבלים גלולות, לבנות, קטנות קופצניות,
לשיפור יכולת המחשבה
מקפיצים את הגלולה בפה, עם שתייה קרה,
נבלעת בקלות, לא משאירה כתמי דם
אבקת החומר הלבנה, חיטוי גוף, נפש ומצפון,
על חטאים שנעשו, על חטאיי עולם לא קיים,
עולם בו הכול הוגן, והאמת היא פשוטה,
בדמות גלולת חומר קופצנית לבנה.

מילה של תקופה שכבר הסתיימה,
והלכה ולא השאירה סימן לדור הבא
מילה של תשוקה, מילה של חרטה,
מילה של אהבה שמהססת על מפתן שולחנה
מילה של התמרמרות נוראה, של אש כיליון המחשבה
מילה של נקמה אדירה, וקללה גדולה,
של חשבונות קפואים בתוך קופסה
מילה של זריחה בעיניים לחות מדמעות,
וחיוך קפוא מהסס בקצות השפתיים
מילה בה הרגנו את עצמנו, את יקירינו,
את אויבינו, את אהבתנו
מילה נשגבת פתוחה לכל, כמו שלל מטריות
מילה טמונה באבן ואדמה,
מילה תלויה על קיר,
מילה בכספת, מילה בחלומות של סיוטים,
שמתדפקים על שערים נעולים,
מציצים בחורי מנעולים, מכים את החיים.