[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף אאס
/
נקמה עצמית

מוקדש לצ"ע

היום, כשש עשרה שנה לאחר שחרורה ,היא עמדה שם ללא ניע. תווי
פניה הקפואים הבהירו היטב את הבעתה שאחזה בה. צלצול הפלאפון
קטע לרגע את רצף  מחשבותיה, אך היא בחרה שלא לענות . בליל של
חששות תקף אותה, האם זה היה הדבר הנכון לעשות כעת? האם זו אכן
אשמתו- ואם כן? האם זה מצדיק?!
                             



מבט אינטרוספקטיבי  קצר הספיק בעבורו בכדי להסיק שמעשיו לא היו
כשורה, אולם לא  היה  ברור עליו כיצד עליו לנהוג. בתור חבר
קרוב הוא ידע שהפרקסיס הכולל בתוכו עלבון  וסליחה גורר אחריו
לעיתים דחיה מן הצד הנפגע וברבות מן הפעמים אף חוסר נעימות
מתמשך שכזה כמן חוב שעליו לפרוע ואין לו כיצד. הוא הניח שכאשר
מדובר בה היא לא תרפה ממנו, לא היא. היא לא אחת שסולחת- בטח
שלא לחייל שכלא אותה במקום מרוחק , ולא נתן לה להיפגש עם בנה
הפעוט .
היה בזה משהו מורבידי קמעה. ההשתוקקות המתישה הזו של בני
האנוש- הייתה גם מנת חלקו. מחד גיסא הבן המרצה שבו רצה להוכיח
שהוא מסוגל להיות חייל בולשת עשוי ללא חת, מאידך לא היה ניתן
להתעלם מהרגשות שהציפו אותו  כשפגש בה לראשונה, אישה חסונה
ואסרטיבית שאיבדה את בן- זוגה בקרבות עקובים מדם  על מה שהם
מכנים ארץ מולדתם.
הם היו אנשים די מוזרים ,השמועות אומרות  שבמשך אלפי שנים  הם
לא דרכו בארץ ההיא, וכעת הם החליטו שהם רוצים להקים בה מדינה-
נשמע רעיון מופרך והזוי מכדי שיקרום עור וגידים בזמן כלשהו
בעתיד- ברם זה קרה לבסוף . על כל פנים, הוא  היה חייל והיה
עליו להיות חדור מטרה ולפעול בהתאם.
לפני כחודש הוא קיבל את המכתב, אשר בו התבקש להגיע למה שכונה
כנס פיוס . הכנס התעתד להתרחש על מדינתם אשר קמה ביזע ובדמעות
וגבתה קרבנות רבים לאין ערוך. תחושת אי הנעימות היוותה כמדקרה
חדה עבורו, אך הכמיהה למבטה ,מבע של החלטיות שהוא לא ראה
מימיו, משך אותו לכנס מתמיה זה.
                     



דם זב  כנהר, ומבטה השתקף דרכו.  כשכאב חד פילח את גופו
ומחשבות טורדניות הכאיבו לה ביתר שאת.
                   



בעיתונים ביום שלמחרת נחשפה  התרמית, לא היה כנס ובטח שלא
פיוס. זה היה יותר כמו פגישת ותיקים משתי קבוצות כדורסל,
החולקות יריבות  איתנה עשרות שנים, אשר בסופו רק הקבוצה המנצחת
חזרה לביתה.
הפרשניות והפרשנים התווכחו לגבי ההשלכות והמניעים, ברם לה זה
כלל לא שינה . היא הייתה אפופת  הרהורים ורגש האשמה לפת אותה
בחוזקה , הקולות בראשה התווכחו ללא סוף והיא החליטה לשים לכל
זה קץ.
             





צלצול נוסף קטע את מחשבותיה באיבן . היא הרימה את ראשה וראתה
את הזריחה , גלים ראשונים של בוקר המבוטאים היטב בקרני השמש
הדוקרות והמסנוורות באחת. היא אחזה  באקדח  עד לבואן של
הניידות.
הנקמה אינה רגש, היא דרך. דרך למוות ולא לחיים.  גדיעת חייו של
הרוצח לא תשיב את חייה שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה קולה
מפורסמת כאדומה

כאשר היא בעצם
שחורה!!!


זו קונספירצייה
של הממשלה הם
מסתירים
מידע!!!


פרנואיד
בהירהורים


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/17 7:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף אאס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה