הילדה נשכחה ברכב
זה היה לילה קר,
והגשם ירד על המכונית מבחוץ
הגרביים שלה היו ספוגות זיעה,
וגם הגרביונים והתחתונים
היה לה כובע צמר על הראש,
ומעיל עבה שהיא התכרבלה בו,
הוא חימם אותה היטב
לא היה לה מה לעשות,
והיא רצתה להדליק את הרדיו,
אבל לא ידעה איך
היא הוציאה את הטלפון הנייד,
ושמעה בו איזה שיר,
ואז הבטרייה שלו נגמרה
היא הבינה שעכשיו גם לא תוכל להתקשר,
לאבא שלה שאמר שהוא יוצא לרגע וכבר חוזר
היא התחילה להרגיש תחושת חוסר-אונים ומחנק,
כאילו היא כלואה בקופסה עם חלונות
בעצם היא באמת הייתה כלואה בקופסה עם חלונות
היא חשבה לשכב קצת, לישון,
בעצם לנמנם, על המושב האחורי,
עד שאבא יבוא
אבל השקט והבדידות כמו שקלו טון
היא הציצה מהחלון להיכן שהוא נעלם,
ניסתה למצוא סימן באחד החלונות בבניין
היא גילתה שהיא יכולה להוריד את הזגוגית,
יש אוויר, אבל קר
היא פחדה להיחנק, היא שמעה סיפורים,
ולכן השאירה את הזגוגית מעט פתוחה,
על אף הקור.