חשבתי על זה עכשיו.
אני לא ממש יודעת למה אני עושה מה שאני עושה.
קמה בבוקר והולכת לעבודה,
חוזרת הביתה או עושה כל מיני דברים כאלה או אחרים.
מנהלת שיחות לא עמוקות עם האנשים שסביבי,
רוב הזמן רק כדי להרגיש פחות רע עם עצמי על היותי אנטיפתית.
וגם ככה אני סובלת בעבודה.
בשביל מה אני עובדת בכלל?
במה זה מקדם אותי בחיים?
התוצאה היחידה שיש לזה היא כסף.
אבל זה מונע ממני לחיות.
מצד שני בלי כסף גם אי אפשר לחיות.
ומה זה לחיות בכלל?
להוציא את הכסף על בילויים ואוכל שגם לא מקדמים אותי בחיים,
זה הכל כדי לשרת את הרגע,
את העכשיו.
זה לא משרת את העתיד שלי.
ומה העתיד שלי בכלל?
להקים משפחה ולעבוד כדי שיהיה לי כסף לתת לילדים שלי
כדי שיעשו בדיוק אותם דברים שאני עושה עכשיו?
זה כמו פס ייצור של רובוטים.
אנחנו פה בעצם סתם כדי להעביר את הזמן עד שנמות.
לשום דבר אין באמת משמעות.