כשאמיר מצייר
העולם יפה יותר
כי אמיר כל היום
מצייר רק באדום

האמנות של אמיר מיוחדת במינה
הוא בוחר כל יצירה ויצירה בקפידה
צובע מדביק חותך וגוזר
ופרחים אדומים מקשטים אף יותר

הרחובות העצים
הילדים הרצים
הדרכים החורשות הכרמים
אדומים אדומים אדומים

המוזה של אמיר מגיעה מילדותו
הוא מוציא את כל מטעניו עד עומקי נשמתו
טינה רקובה מהולה במרירות
תראו איך אויביו בורחים במהירות

כי אצלו על הנייר
העולם הוא נהדר
פה הכל רועש וגועש
והכל אדום כאש

כמה צבע כמה נחמה
יכולה להכיל השמש האדומה
על ציור שמלא בגוונים של בורדו
עם אדום אינסופי שנוטף מידו

יערות אגמים
ופילים אדומים
ופניה של רות המורה
שבין כך אדומות הן נורא

למלכה הוא שמר את הפרס המלכותי
בסצנה עמוקה ש"שמורה רק לה ולי"
כך נהג הוא לומר ורק לי לספר
בחדרי חדרים הוא לחש כשנשאר עד מאוחר ער

האדום הלוהט
הוא מספיק לו בהחלט
וצבעים אחרים
הם פשוט מיותרים

אמיר נהג בכל יום פעמיים
לצבוע הכל באדום עד הכתפיים
האמין הוא שכך יטהר מצפונו
אך ידע שזהו רק תירוץ בליבו

ילדים אדומים
על סוסים אדומים
דוהרים בין הרים וימים
אדומים אדומים אדומים

והכל אדום מבעית ומהפנט
כך אני נשביתי תחתיו בהחלט
ואמיר ואני נחיה לעולם
בלי פחד רק אדום שיקיף את כולם.