|
היא הייתה יפה
ושיערה
קליל ובוהק
ופניה
כשילוב טוב בין אוכל לשיבת אנשים
הוגשו עם שיערה כמתאבן
חיוכה
כדרך האל
השתלב בשפתיה העדינות
והיא הייתה צוחקת אלי.
מגע כף ידה
היה עדין כמפגש עלי הכותרת
ונח עלי
מנוחה מנחמת
היה בה
את מה שחיפשתי אצל רבות
הצחוק והעצב משולבים זה בזה
הידיעה שמשהו לא טוב עומד לקרות
והטרגדיה של היקום נשמעה ממנה
ובנוכחות מתמדת
היא הייתה מלטפת אותי. |
|
|
הו, ציוניוני
הדרך
(שושנה דמארי
מתפעלת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.