ימים רודפים ימים,
והמנגינה לנצח נשארת
אותם סיפורים בשינוי אדרת,
אותו צבע לפנים עם משקפת

ולילה רודף לילה רודף שינה
חטאים מבליחים בכל פינה
ערמומיות לא מחופשת, אכזרית עד מיתה,
לא באנו לפה בינתיים לתפוס סוטול ברודוס

והם שקרנים קטנים, אבל שקרנים גרועים
עם קצת שכל אפשר לחשוף את רוב השקרים
ולשקוע בספר של יפני הוזה,
על ספוטניק אהובתי וסומירה ומיו

הרבה דיבורים, משתיקים בכפתור,
את השדרן הקולני, את העיתונאית המצטדקת
עיתונים הופכים לניירות ספוגים שתן ליד הפח הציבורי,
מ-כל הדברים רק האמנות נשארת

וזה יום של סתיו, אי-שם בדצמבר
שלג לא ירד, העלים עוד בשלכת
אין שלוליות ואין גשמים ארוכים מספיק,
בשביל שילדים קטנים ינעלו מגפיים

סתם יום של חול,
באמצע עיר של חול,
בארץ של חול,
בעולם חול וביקום חול
ובו יש בן-אדם,
עשוי מחול.