מכבד את גופי יותר ממה שאני
מתפרקד בין רגליי כמו כלב עזוב,
צמא לתשומת לב, מייבב ועירום וחושק
ואני לא יודעת מה לעשות עם כל הסקסיות שלי,
כוח המשיכה שלו אליי מפחיד אותי
בעור חשוף אני יכולה לגרום לו לנבוח, וליילל,
ולהתחנן ממני לתשומת לב
ואני נרטבת שוב ושוב מהדברים שהוא עושה עם הלשון שלו,
על שוקיי, על ירכיי, בטבור, בתוכי
איך אפשר להגיד לא להערצה כזו,
אבל זה לא בריא
כל-כך נעול עליי, כמו מהופנט,
ולא מכיר אותי בכלל.
אוהב אותי יותר מאשר את עצמו
אוהב אותי חונקת את פניו בין רגליי,
אוהב לנשום את ריח כפות רגליי
ואני רוצה, כל-כך רוצה, לרכב על פניו,
עם הלשון שלו בתוכי לעד. |
