קירות הזכוכית המקיפים אותך, יוצרים אשליה חמקמקה.

הם אינם נראים, אבל צעד אחד לא במקום, יוצר את ההבחנה.

הם מקיפים אותך, מבודדים אותך מן השאר, אך בצורה משונה.

לכאורה, אתה נראה רגיל, איש ככל האנשים, חי ונושם שגרה
יומיומית של
אנשים טיפוסיים.

אך כשתנסה להתקרב קצת יותר מידי אל האדם שלידך,

כשהאדם מולך יתחיל להעמיק אל מתחת לשכבת העור הראשונה,

קירות הזכוכית יכנסו לפעולה.

הם יחסמו את המעבר ולא יאפשרו שום תנועה.

כל זאת, בשקיפות בלתי נראית שמעצימה את הפגיעה.

קירות הזכוכית המקיפים אותך, לפעמים נשכחים מלבבך.

אבל הם שם,

חוצצים בין הקרבה לבינך.