הוא מתעלל בבלתי נודע
תופס את הבלתי נודע, וחוסם לו את הנשימה,
וכשהבלתי נודע כמעט נתפס,
הוא צוחק ונותן לו לנשום,
ולוחש באוזנו שאולי זה הסוף
"אתה יכול להפסיק לעשן,
אני לא חושב שזה יעזור, אבל אתה יכול לנסות,"
הבן-אדם התעורר מחלום בלהות בו הוא זקן וחסר אונים,
והוא היה גם גבר וגם אישה בשני בני אדם נפרדים
ושניהם חסרי אונים, מביטים על צעירים מתמזמזים,
אחד נעל אבל נראה טוב ושרירי,
ואחת שחושבת למה לא להתענג על הטמבל הזה,
לפחות יש לו שרירים
והכול ידוע, הכול מובן, לזקן ולזקנה חסרי האונים,
הוא עם פנים מקומטים ושיער שיבה קצוץ,
והיא עם שיער אסוף ופנים עצובות נפולות,
שניהם רואים את החיים נלקחים מהם,
איך הצעירים מצפצפים עליהם
"גם אנחנו היינו ככה," הם חושבים,
ומביטים בצעירה מתמזמזת עם הצעיר
והזקנים רק מביטים, והצעירים בכלל לא סופרים אותם,
ואני מרגיש גוש גדול בגרון, כמו מישהו חונק אותי בשנתי,
ואני גם הזקן וגם הזקנה, ואני נחנק,
ולצעירים לא אכפת, הם עסוקים ב-להתחכך אחד בשנייה, אחת בשני
והחושך האכזר שולט לי על החלונות, ומלאך המוות מציץ,
ואני מתעורר ומסלק את אצבעותיו הצנומות הלבנות מצווארי
כבר החלטת להרוג אותי, בן-זונה?
ללילה יש פנים בהם מתעוררים השדים,
לילה הוא מקום נטול לב,
עצב הוא מקום נטול שמחה,
חושך הוא מקום נטול אור,
מוות הוא מקום נטול אהבה
מדברים איתי כל האנשים שנפטרו במהלך חיי כשהייתי צעיר -
ידענו שתגיע אלינו, ולא הפסקנו לחכות
הם מכינים לי קבלת פנים חולנית
רק רגע, עוד לא, אני לא ממהר, ואתם תחכו בסבלנות.