[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה קרה אתמול, כשחציתי את הגבול לצומת שבין גן העדן שלי אל
הגהינום , ראיתי אותו עם אותו חיוך ממזרי וידיים המחפשות במה
לפגוע. זה היה מלאך המוות שלי . הוא כבר המית אותי פעם אחת
לפני כמה חודשים, ועכשיו הוא ממהר להרגני בשנית.
לפני מספר חודשים, כשעוד לא היה לי גן עדן משלי- ושאר העולם
עוד לא היה גהינום ,ראיתי אותו בפעם הראשונה. זה היה אמור
להיות עוד  לילה ירושלמי סתווי והייתי בדרכי לביתי - עשיתי את
דרך הקיצור שלי דרך כמה סימטאות ורחובות צדדיים, וראיתי אותו
מתקרב אלי, אז עוד לא ידעתי שהוא מלאך המוות שלי ולכן לא חששתי
לנפשי .כאשר  הוא היה מספיק קרוב, הוא שאל , האם אוכל להלוות
לו חמישה שקלים לנסיעה באוטובוס,
בעודני נוברת בתיקי על מנת למצוא את ארנקי, חשתי בידו אוחזת
במותניי , לופתת את נשמתי ומנסה בכוח להוריד את בגדיי .   לא
הייתה לי אופציה להתקשר לאף אחד מאחר ונגמרה לי הסוללה  
נחבלתי.
זעקתי.
נאבקתי.
ניסיתי להיחלץ
אבל הוא היה הרבה יותר גבוה ממני, והרבה יותר חזק ממני, לא
יכולתי לגבור עליו, והוא הפיל אותי ונצמד לגופי. מבטנו נפגשו,
והתבוננתי  מקרוב בעל כורחי במלאך המוות שלי.  הוא חבש כיפה
סרוגה גדולה לראשו , ופתילי הציצית ניבטו משולי חולצתו, חולצה
עם סמל של ישיבה  מוכרת בירושלים
אינני יודעת כמה זמן עבר , ואינני יודעת מהו אותו נס אשר  גרם
לו לעזבני . אולם  ברגע שהוא עזב, ידעתי שמתתי, ושהגוויה
הדוויה והדהויה ששרדה היא פחות מאשר הצל שלי.
עבר זמן, וגיליתי את סודותיו של העולם הבא, ראיתי שישנם גם
מלאכים טובים ,בניתי לי בית קטן בגן עדן עם קירות בצבעים
שמחים- אך כאשר פגשתי את מלאך המוות שלי בפעם השניה גן העדן
שלי התפורר ונותרתי רק עם הגהינום.
ישנן השלכות רבות לכך: לחיות ללא גן עדן משלי זה להתרחץ 20 פעם
ביום ועדיין להרגיש את הגועל, זה לא לבטוח באנשים,  זה לחיות
ללא תקווה ובעיקר זה להתרחק מאהבה אמתית.
אי אפשר להילחם במלאך המוות, הוא מסתובב חופשי ומחפש את טירפו,
אי אפשר לשנוא את המציאות כי השנאה לא מקדמת דבר - רק מאבדת
את העוצמות שבנו לחינם.
גם אי אפשר לכעוס, כי אין מה לכעוס על משהו שמעבר לכוחותינו ,
למשהו שאיננו יכולים לעצור  כלל.
גם  אין טעם לבכות או לנגב דמעות , מה זה  נותן לי?!

מה שנותר כעת הוא לחפש קבלן טוב שישקם את ההריסות בגני העדן
שעודם קיימים.
ולזכור לנהוג כבוד גם במתות ובמתים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה פשוט דוחה,
אתה פשוט סקסי!
קח אותי עכשיו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/10/16 12:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יערה דמן טבריה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה