תשתה אותי, תטבול בי את פניך
כמו הֵלֶךְ הָרוֹכֵן אל הבאר
אל רגיעה צלולה, מוגנת סֶכֶר
נמלטנו מהזרם הסוער
וילון סִנֵּן את שמש הערביים
לגל זהוב - אותנו לכסות
בוא ונפליג הרחק, שלובי גפיים,
לארץ עוץ של משאלות כמוסות
שִׁגְרַת חולין וטלטלות הפתע
גֵּאוּת של הצלחות וכישלונות
נשטף הכל, עד הישמע בפתח
טִפְטוּף של זוג רגליים קטנטנות
הזמן זולג מִתְעַבֶּה לערב
טיפות זעה אוזלות כמו האור
אט-אט המערבולת מסתחררת
נשקע, נטבע, ולא נרצה לחזור
מבוצרים מאחורי חושינו
מכונסים הרחק מהמולה
הילת האשליה מעל ראשינו
לרגע לבדינו בעולם
שִׁגְרַת חולין וטלטלות הפתע
גֵּאוּת של הצלחות וכישלונות
נשכח הכל, עד הישמע בפתח
תיפוף של זוג רגליים קטנטנות |