אסנת אינציגר-אלון / פניני מסע |
בשיאה ואני עונדת פניני מסע
על צווארי למוד השנים.
בפרוורי הנפש צומחים
אשכולות של אהבה
נתלים הם על ענפי ילדות
שאינה נגמרת ועל סבתות.
חלומותיי אינם קמלים
ברוח החמה.
כינורות מנגנים שפה
שאינה נגמרת,
של ערגות ישנות
כבושם הבא מן הערוגה בגינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|