|
בפעם הרביעית הדקלים באמת בצבצו והמים באמת השתקפו והקפה היה
טוב והאנשים נתנו מרחב והנשימה נשמה באוויר היבש כי זו כבר
הייתה הפעם הרביעית ויכולתי לישון עם זרים ולא לדאוג לבקרים
ולא מיהרתי להסתובב בשטחים ולא בין השטיחים ובין סיגריה
לסיגריה נישנשתי לי בוואריה תלך לפה תבוא לכאן הזמן לאשליה
נרתם.
הייתי חדורת מטרה אבל הראש לא הרפה כי הבית בתוכי נישא לו חלון
וגם מיטה ודלת רעועה הקירות לבנים ובתוכם עכברים הרעפים חסרים
ונמלים ואין עתיד ואין חלום ואין עכשיו ואין היום הגדול את
הקטן מכיל השלם את החצי מציל איש ואישה נישאים תחת חופה שנה
ועוד שנה ושום ספר לא הוזז והפצע לא הוקז והאבק שהצטבר לשום
מקום לא ימהר
בפעם הרביעית רציתי כבר להבין לקול שכשוך האדוות המלאכותיות
רציתי להאמין לרוח החמימה ולנוף התחום בקומה השנייה שזו הפעם
הבאמת אחרונה |
|
|
אתה בטוח שזה
שם? תנסה רגע
מאחורה שם מתחת
לגב.
אלוהים
והקופירייטר של
אלוהים מנסים
להרכיב את
האבטיפוס של
האדם הראשון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.