אורלי אנדרייב / רוצה |
נפשית כולה הולכת ונאנסת
מול העולם ללא הצדקה מתרפסת
על עצמה יותר ויותר כועסת
ומתגלגלת לתהום בטרם עת
למדה עם החיים כל כאב לשאת
ואדישות הולכת בליבה להתביית
וכמו מגנט, לא חס על החיים
בוחר העצב להתגורר בפנים
רוצה,שואפת לאבד תחושות
יותר לא להצטער שיש לה רגשות
יותר לא להרגיש פגועה ומצוברחת
יותר לא לאהוב כי אהבה היא כמו קדחת
את התמימות וכל דבר טהור רוצחת
שוב למצוא מקום עם קצת נחת
אל המרומים מתפללת וצורחת:
תשתיל בי שלווה ותעלים את הפחד!
23.08.2016
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|