שיר חדש מתהווה בי,
שירת חיי השזורים בחייך.
רגשות פורצים כמעיין מפכה,
שופעים לקראתך, אלייך.
בטובך, חסדך ויפעת תבונתך,
פתחת לי צֹהַר אל תוך עצמי,
לדעת, להבין, לקלוט המיותייך.
הצפת נפשי ורוחי במאור היותך,
נאורותך, חכמתך ובינת לבך.
עימך, זורע בשמחה
וקוצר באושר.
אִתָּךְ, כל ישותי
היא מַסֶּכֶת של יושר.
ועל כל אלה, כה אוהבך,
ועוד לא אמרתי הכל...