אחר הצהריים בלוד
בעיר יגעה
חדר ריק ואפל
וריח של צבע טרי.
על שמיכה דהויה
מצמר קשה
שם איש ואישה אחוזים.
מחבקת חזק,
חיבוקו כה רפה
לוחשת מילות אהבה
נוגע קלות, גומע שותק,
קרוב ורחוק הוא כל כך.
כאן בחושך בלי מילים
לא רואה דבר
רק קול נשימתך האטית הקצובה
מספר סיפור קטן
סיפור אהבתך
חורף 2016 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.