אלכוהול מעורבב וקצת קרח,
אומץ מהול במשקה של תקווה,
וזה קל לך אז אתה בורח,
לעולם אחר בו תמצא קצת שלווה.
דמות האנשים מטשטשת,
שפתיים מוציאות מילים לא ברורות,
המוזיקה נהיית יותר ויותר רועשת,
הידיים מתחילות להיות משוחררות.
הכל נהיה חופשי,
אין פחד מהלא הגיוני,
אין בעיה להיראות טיפשי,
הכל בסדר כשזה זמני.
היא עומדת מולך ואתה קליל,
זורק בדיחה ומתקדם לעברה,
היא לא יודעת שאתה מתוסבך ולא רגיל,
וכשתתעורר מחר לא תרגיש בחסרונה.
כי כשיגיע יום חדש והדם יתנקה,
אתה תסתכל שוב בכבדות במראה,
תקנא באדם שעל נפשך השתלט,
ותעביר עוד יום בהמתנה לפעם הבאה.