"אני מרגישה שאני נדבקת".
"לא נוח לך?"
"נוח לי"
הוא לחץ את ידיו לחזי ואת שפתיו לשלי.
אנחותיי בתגובה למגע שלו נשמעו כתחנונים לרחמים.
שמטתי יד מגבו השרוט ואחזתי בכר בחוזקה, הייתי כבקבוק סודה
שהוא ניער ופתח והתפרצתי אליו.
על המיטה שלו שמיכה של פרצופים מחייכים שהשאירו לפניי, נראה
שהוא נוהג ללבוש בכל פעם אחד מהאוסף.
אחזתי בפניו והחיוך שלי ירד.
"הכל בסדר?" הוא דאג.
"משהו חסר" גלגלתי עיניים הצידה, חשבתי וקמתי.
"זהו" לחצתי פליי.
חזרתי אליו, "שוב" אמרתי.
"הכל בסדר?" דמעות המליחו את שפתיי, "אל תפסיק טוב?"
הכינורות ניגנו ברקע את קצב הלב שלי, והמשכתי ללטף את עורו
המצולק.
התהפכתי והרגשתי את הגוף שלי מתאחד עם המיטה, וגל של עצב חם
התיך אותי אל בין חריצי  העור שמעליי והעור שמתחתיי.
פקחתי את עיניי, בעוד פרצוף נוסף הופיע על השמיכה, "יהלי, אני
מרגיש שאני נדבק".