אני רוצה לומר את שבראשי,
את שהרגשתי כשראיתיך,
אני רוצה לתאר את השמיים,
את בטח זוכרת את העננים,
את הרעש של מפל המים,
איך שציחקקנו כשיכורים.
אני זוכר בבהירות עדיין,
את ריחו של האביב,
את טעמו המר של היין,
גם את השקט המחריד,
שניצמדנו וחבקנו גפיים,
כשהקור את גופנו הרעיד.
אני מודה שהיתפתתי,
לריגוש המתגבר,
לתשוקות שזרמו בי,
ללב המתפורר,
לפעמים אני נוסטלגי,
כשהעצב מתעורר.
אני רוצה לומר אהבתי,
ושאני מעוניין עוד בתהליך,
להחזיק מבטים כמו ידיים,
ואת העצב ממני להרחיק,
אולי בעוד שנה שנתיים,
כשהרגש לא ישחק תפקיד.
אני ארצה לומר שניהנתי,
מכל רגע מתמשך,
אני בטוח שהתמכרתי,
לחוש את חום גופך,
הייתי רוצה לומר טעיתי,
ולנשק שוב את מצחך. |