מה נותר לי ולך ולכולנו
בלילה כזה אכזר
מתעתע בחושים
נופל על שומות הפנים
מלבלב בלי לדעת למה
אין ולא יהיה מנוס מאותם קלגסים
שמאיימים בחרב להחריב את עולם החיים
ויש לי ים של זמן להרשות זאת לעצמי
עוד גלידת פיסטוק ירוקה למעוז צור ישועתי.

ארגזים נופלים ולא יהיה תעתוע
כמו התעתוע שחוויתי אתמול בהשפעת סמים
שהם בשמי ההרחה של הגוף שלך
של הקוס שלך
שמדבר אליי בטעמים, ריחות ומראות
שאני לא יכול לנחש שהן קיימות
טוב לי לנעוץ עצמי בבשרך,
ולנזול לתוכך
כמו פרח בוכה ומתייסר בעונג
המוסר את נשמתו לפרח פראי.