דור אומרת שהיא עדיין אוהבת אותי.
ואז דור טורקת את דלת ויוצאת.
פעם דור אהבה אותי.
אבל גם עדן אהבה אותי,
ואז עדן אמרה שנמאס לה ממני,
שאני שונא את עצמי יותר מאותה.
אני אף פעם לא אהבתי את עצמי,
איך אפשר לאהוב אדם שלא אוהבים אותו?

דור חוזרת מידי פעם, לראות מה שלומי.
היא תמיד מביאה איתה משהו לאכול,
ואני חושב שאני חוזר לאהוב אותה.
ואז דור אומרת שהיא רוצה לחזור לגור פה,
ואז אני שותק, ודור שוב טורקת את הדלת.
מחוץ לדירה של עדן יש מנורה מהבהבת,
ואז יש אדם גדול,
ואז צפצוף באוזן.

בימי שלישי יש פירה עם הרבה מלח.
אני תמיד מסיים אותו והאחות גאה בי,
אני מאושר ומחכה לראות מה יהיה מחר,
אני זוכר רק את ימי שלישי ואת הפירה.
ביום שני דור מגיעה ולוקחת אותי הביתה,
דור שואלת אותי מה אני רוצה לאכול,
אני אומר לה שאני לא יודע, אבל מחר תכיני פירה.
אני חושב שאני חוזר לאהוב אותה.

דור מתחילה להתפלל אחרי הילד השלישי.
ואז דור מבקשת ממני לכבות את הטלוויזיה בימי שבת,
ולקום מוקדם בבוקר ולאכול נכון ולעשות ספורט.
דור שולחת את הילדים לחוגים ולוקחת קורס תפירה,
ואני מתחיל לצאת בלילות לרחוב.
אני פוגש את עדן והולך איתה לדירה שלה,
אני יוצא מוקדם בבוקר ודור חושבת שהתפללתי,
אבל יום אחד אני הולך ולא חוזר.

בדירה של עדן יש ריח של אקונומיקה.
והילדה שלה לא מצליחה להירדם,
ועדן בכלל לא ישנה,
עדן יוצאת בערבים לחברים ומעשנת מריחואנה,
ואני רואה ערוץ ההיסטוריה בדירה,
ואז עדן חוזרת ונותנת לי את הגוף שלה לערב הזה.
ואני רעב מכדי להיות איתה,
ואז אני הולך ולא חוזר לדירה ההיא.

דור לא שואלת אותי איפה הייתי.
דור משיבה אותי לשולחן וחותכת סלט,
היא ממלמלת משהו לפני שהיא מכניסה את המזלג לפיה.
אני נשאר דומם ואוכל בשקט,
ואז דור מדליקה את הטלוויזיה ויוצאת לכסח את הדשא.
אני רואה ערוץ ההיסטוריה ולומד על העבר ולא על עצמי.
אני מניח שיש בעיות בזמנים האלה, אבל לי אין חלק בזה.
רק מעניין אותי איך זה מרגיש להיות אהוב.