New Stage - Go To Main Page

רועי משיח
/
מכל מאהביי השכלתי

מכל מאהביי השכלתי. מהעץ, מהשמיים, מהים. כולם נקשרים בסרט דק,
בלתי נגמר ובלתי נראה. השדיים של אמי היוו את אהבתי הראשונה.
שתי פסגות לבנות שכולן סימנים ורמזים. הם שימשו לי כאותות
לעתיד לבוא, כמראה לתוך הנפש שלי שמשתוקקת לבלוע את כל שהיא
יכולה. חור שחור שמחפש בנרות אהבה.
חיי מומשלים בכל יום. דבר אינו חשוב יותר ממה שהינו חוץ מאשר
בראשי. עיניי הן כלי הנשק המסוכן ביותר שנברא בעולמי. רובים
יכולים להמטיר עליי עופרת, סכינים יכולים להינעץ בי בקור מתכתי
חודר, פצצה יכולה ליפול על מיטתי בעודי ישן - אבל אין דבר
בנמצא שיכול להשתוות לעיניים.
המבט מפרש את הנמצא, את העובדתי. אינטרפטציה. פירוש לדברים
שסובבים אותי הוא מוטעה מיסודו. הרי איך אפשר להבין מה קורה שם
בחוץ, במשוואה בעלת אין סוף הנעלמים. החיים הם חסרי כל גבול,
חסרי כל משמעות. והמוות- המוות הוא רק מילה, דרך להגדרת אין
חיים. המוות הוא מתנה שהעניקו בני האדם לעצמם כדי להבין את
הבלתי מובן, כדי להמשיג את הבלתי ניתן להמשגה.
המוות הוא השד האחרון לינוק ממנו, השאיפה האחרונה להיות.

מכל מאהביי השכלתי. מהייאוש, מהקנאה, מהשעמום. כולם נקשרים
בסרט דק, בלתי נגמר ובלתי נראה. השנאה מילאה את ליבי באהבה.
השעמום רוקן אותו ממנה. הקנאה ניפחה אותו. העיניים מביטות
החוצה, סופגות את הדברים שמסביב: העץ, השד, בן האדם. החור
השחור מביט פנימה, מספח לממלכתו האפילה את החוץ. רגשות נצמדים
לכל דבר שקיים. אנשים הם דברים. רגשות נצמדים לאנשים. הרגשות
הם אני, הדברים הם משל. כל חפץ, כל מקום, כל בן אדם, לא קיים
אלא במבטי. אני מפיח בו חיים ואני מעניק לו רגש. אף אחד לא
מעניין אותי. רק אני. אני ואני ואני. בראשית ברא אלוהים אותי
ואז את כל היתר.
חיי מומשלים בכל יום. דבר אינו חשוב יותר ממה שהינו חוץ מאשר
בראשי. עיניי הן כל הנשק העדין ביותר שאכיר. רגשותיי הן בועות
סבון, אנשים הם מפרץ התנפצותן. המוות מקיף את כל צעדיי, גלימתו
מחשיכה כל חלקה טובה. נשיקתו אורבת לי מעבר לכל פינה. המוות
יהיה הרגש האחרון, האהבה האחרונה, והאמיתית ביותר.
מכל מאהבותיי השכלתי. כולן היו שם, בתוכי. נשים קטנות שהזדחלו
פנימה והשתקעו. ירכיים ושדיים ואוזניים. את כולן ידעתי, את
עצמי עדיין לא.  כולן היו משל. כולן מלמדות אותי את עצמי.
לחלוק עצמיות עם אחרת הוא הדבר הכי מתוק שיכול לקרות לנפש. הכי
קרוב בנמצא למוות. גוף נוגע בגוף ואני חי יותר מאי פעם. נפש
נוגעת בנפש והלב מתפוצץ.
מכל מאהבותיי השכלתי. מהעץ, מהים, מהאישה, מהקנאה, מהאהבה.
אשכיל עד שהמוות יקטוף גם אותי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/7/16 11:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי משיח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה