משפט מתפרק למילים
מילה מתפוררת
לאותיות
האות האחרונה דוהה
מטשטשת
כבר לא נעמיד פני
קוראים
לא נאמץ ראשנו
לומר דבר מה
חכם.

אולי זו תחושה מוכרת
הדברים היו
מעולם
צובאים כאיש אחד
בפקודה צופים
למוצא שפתו העליונה
או התחתונה של
המנהיג
על פיו יקום
או ייפול
דבר
מי לחיים קצובים של
מעלות ומורדות
מי לקיום שאול
משאול.

לנותרים יש שפה
עליונה גם תחתונה
חלקנו יודע
לשרוק
אינו מנסה להתחרות
ברוח
אולי יום יבוא
נלמד להוציא מגרוננו
הבל פה בעונת
החום
נכנה אותה בשם
קיץ
לשים קץ לחיים
רבי פנים
לפנינו אחרינו יבוא
קץ.