וביום השישי אפול על חרבי
שאחזת
כי נועדתי לה
כי אם למשול
רצוני יעשה
מעל פני מים ושמיים
כשם שחרבת עלי עולמי
ונחרבה דעתי
וחרבי קצרה ממספר אויביי
ומעתה הקוצר
קוצר נשמתי
כשם שאני את חיטתי
ונשימתי קצרה ממספר חטאיי
ואוחז אני בה בחוזקה מפחד לעזוב
אדם עזוב
בפחד אוחז
המשחיז חרבי אנוכי?
בצלם חרבך משחיז
כי נתת לי אותה על פני האדמה
למשול בה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.