פעם כשהייתי קטנה
הוצאתי חֲצִי לֶחִי לשרה'לה השמנה
והתחבאתי מאימא שלה מאחורי הדלת -
בפינה.
לאורי על הראש הורדתי לבנה
כי רצה לשחק עם ילדה של שכנה.
ואימא אמרה: מיד צורחת
פותח פֶּה גדול לבלוע כל מה שרוצה.
ואבא אמר: לא מחכה לקבל אהבה
לוקחת בכל פֶּה ועם כל הנשמה.
ואחותי הגדולה דפקה את הראש בקיר:
רק פֶּה מזילה,
בובות מדברות עומדות בשורה,
אופניים כחולים ושאר הבכורה.
והיום, אחרי אין סוף שנה,
אני רק אומרת בלבי: "פעם כשהייתי קטנה"
ולא לוקחת אפילו אצבע לַפֶּה,
סתם בוכה.
פעם כשהייתי קטנה
לא ויתרתי על אף נעל של בובה.
מרץ 1988 |
