"אנחנו חייבות לצאת!" חן אומרת בהתלהבות יתרה.
"כן, נעשה משהו מחר?" מחייכת, מנסה להסתיר את חוסר ההתלהבות
והרצון.
"לרקוד!" קובעת.
אני שותקת, פעם אחרונה שיצאתי לרקוד הייתה כלכך ממזמן, אני די
בטוחה שלא ממש אמצא את עצמי שם, למען האמת אף פעם לא מצאתי את
עצמי בכל המועדונים האלה. סתם חויה מוזרה בשבילי.
"למועדון, קבענו, אל תדאגי יהיה מגניב!" אמרה לי בזמן שאני
יוצאת מביתה. טוב חשבתי לעצמי, כמה נורא זה כבר יכול להיות.
ערב אחד, נסמן "וי" ואני אשתדל לגרור אותה למשהו שיותר זורם
לי. בירה מול השקיעה, על האש ביער, אולי הפאב המקומי והמעט
מוזר בראש הגבעה.


דפיקה בדלת, אני לא מבינה מי זה, פותחת, חן. שכחתי. מסתכלת
עליה במבט מופתע והיא ישר צועקת "אני לא מאמינה ששכחת! יאללה
תתלבשי תתאפרי אנחנו יוצאות! לא שואלת אותך!" פותחת לי את
הארון זורקת לעברי חולצה חושפנית מידי עם ג'ינס צמוד מידי,
ומרימה את קופסת האיפור שלי. "קדימה אני אאפר אותך". נאנחתי,
"טוב, יאללה. אני לא מאמינה ששכחתי". התלבשתי, היא איפרה אותי
באיפור מוזגם, התבשמתי, נעלי עקב ויצאנו.
"איזה כיף! יהיה ממש כיף את תהני בטירוף" חן אומרת לי בהתלהבות
מוגזמת. מי היה מאמין שאני אהפוך לכזו כבדה. צאי מזה, תתעוררי,
זה הזמן שלך להנות!


הגענו למועדון, תור בכניסה, בתור גם בנים וגם בנות. אני
מבולבלת. פעם אחרונה שהגעתי למועדון לבנות לא היה תור, הייתי
פשוט ניגשת לכניסה וישר נכנסת. לעיתים אפילו מקבלת שובר לשתיה
ראשונה בחינם. עומדות בתור, מחכות. התור מתקדם לאט מידי, חן
מדברת. לפעמים היא מדברת יותר מידי, היא עדיין לא למדה להנות
מהשתיקה. מאחורינו עוד שיחה מתנהלת, שיחה קולנית בין בנות על
איזה בחור. בדיוק אותו נושא שחן מדברת עליו. אני מהנהנת,
שתחשוב שאני מקשיבה. הנה תורינו. הסלקטור מסתכל עלינו - "בנות
כמה אתן?" לא הבנתי את השאלה, שנים לא תהו לגיל שלי. מיד הוא
מוסיף בעצבנות "יש לכן 25?" שתינו באותו הטון עונות "ברור",
"יאללה כנסו, תגידו שבדקתי לכן תעודה" מדביק חותמת על היד שלי
ושל חן ונכנסנו. "יאללה בואי", חן תופסת לי את היד ומושכת אותי
פנימה.


בפנים המוזיקה רועשת מידי, מידי פעם סתם נשמעת כמו צפצוף ארוך
וממושך, היד של חן אוחזת בי בחוזקה וממשיכה למשוך. אני הולכת
אחריה, בלי להסתכל ימינה ושמאלה, רק על הרגליים שלי, שלא אפול
מנעלי העקב. חן מובילה אותנו ישר לבר הכי פנימי. מתיישבות מול
ברמנית, היא בטוח עדיין לא בת 25. צעירה, יפה, שזופה, עם שיער
ארוך וגולש וחזה זקור, כזה שפשוט חייבים לבהות בו. הלכו
המשקאות חינם מהברמן, עובר לי בראש, אבל ברגע שאנחנו מתיישבות
מולה זורקת לנו שני צ'ייסרים וצועקת "זה עליי" וקורצת. היא
קרצה אליי? העיניים לא יורדות ממנה. חן אומרת לחיים ושותה,
ואני מסתכלת עליה. היא קולטת את המבט שלי, מוזגת עוד צ'ייסר,
נעמדת מולי, עם החזה בגופיה שלא כלכך צמודה, ואומרת לחיים, אני
מרימה את הצ'ייסר ושותה. מחייכת אליי, אני מחייכת אליה. "תרצי
עוד משהו?" הסתכלתי לתוך עיניה החומות ואמרתי "ג'וני רד". היא
מחייכת, כאילו ידעה, הג'וני כבר ביד שלה, מוזגת ומגישה ועוברת
הלאה לבחורים לידינו. הם כבר טרף קל, פינקו בטיפ ואפילו קנו לה
משקה, שהיא לא שתתה. ישבנו עוד דקה ואז חן, מושכת אותי אליה
וצועקת לאוזן "לרקוד!" תופסת את היד שלי ושוב מושכת ואני
אחריה.


רוקדות, באמצע המועדון, מסביבינו המון, צעירים, צעירות ואיזה
סבא אחד, אולי הבעלים של המועדון אחרת מה הוא בדיוק עושה כאן?
אפילו לי אין כוח להיות כאן. רוקדת ומנסה להשתחרר ממחשבות,
עוצמת את העיניים, מנסה להרגיש את המוזיקה ומתנוענעת. מרגישה
מישהו מתקרב מאחורי, לא פותחת את העיניים, ממשיכה לרקוד,
מדמיינת שהוא רוקד איתי שוב. אנחנו רוקדים ביחד, מידי פעם
מתחבקים מדי פעם מתרחקים, אני עם עיניים עצומות, בתוך המוזיקה
איתו. שומעת את חן צועקת בתוך המוזיקה "להביא לך משהו לשתות?"
הנהנתי עם הראש, והעיניים העצומות והמשכתי לרקוד. לא פותחת
אותן, ידעתי שאם אפתח אותם הוא כבר לא ירקוד איתי. זה יהיה
מישהו אחר. דמיינתי אותנו רוקדים כמו פעם, למרות שבקושי יצאנו
למועדונים, אולי פעם או פעמיים. זה לא הקטע שלי וגם לא היה
הקטע שלו. אולי זה כן הקטע שלו עכשיו. ממשיכה לדמיין אותו עם
עיניים עצומות, ולרקוד.


מרגישה את היד של חן מושכת אותי, פוקחת עיניים, זה לא הוא.
כמובן. חן מסמנת לי לבוא לבר הפנימי, עם חיוך ענק. הולכת
אחריה, נתקעת בהמון אנשים ובסוף מגיעות ומתיישבות, שוב מול
הברמנית. הברמנית מחייכת ונעמדת מול הכסא שישבתי עליו. "אני
ליטל" אומרת ומחייכת. אני גם מחייכת. לא ממש מבינה, שוב מסתכלת
על החזה שלה. ליטל מולי מחייכת, מסתכלת לתוך עיני הכחולות ואני
שוקעת לתוך עיניה. מתקרבת אליי ולוחשת לי באוזן "איזה עיניים
יש לך, אני יכולה להביט בהן כל המשמרת", אני מסמיקה. היא
מחייכת ושוב מתקרבת לאוזן שלי, "אני תכף מסיימת משמרת, רוצה
שנלך לים עם בירה?" אני מהנהנת עם חיוך סמוק. חן אומרת לי שכבר
יש לה טרמפ הביתה, מצביעה על בחור שעומד לידה. "את בטוחה?" אני
שואלת, היא מסתכלת עליי עם חיוך ממזרי ומהנהנת. לבר מגיע ברמן,
גבוה ומסוקס, ליטל מורידה את הסינר, לוקחת את הטיפים שלה
ונעמדת לידי. תופסת את ידי ואומרת "יאללה בואי נעוף מכאן".
נגררת אחריה, היא הולכת מהר, כמעט רצה, ואני בנעלי העקב מנסה
לא ליפול.


מגיעות לים, נעלי העקב נשארו ברכב. החול מלטף את הרגליים,
מרגיע אותם מנעלי העקב הגבוהות. יושבות אחת ליד השניה בחול
הקריר עם בירה קרה ומסתכלות אל הים השחור, הרוח מלטפת אותנו
והגלים הלבנים נראים כמו גלי שלג קרירים. חם, לח, והרוח מקררת
ומלטפת. לי נעים פה. "איזה כיף שבאת למועדון" ליטל אומרת לי,
מסתכלת לתוך עיניי עם עיניה החומות, ולפני שאני מספיקה להגיב
מנשקת אותי. עוצמת את עיני.

זה נכון, איזה כיף שבאתי למועדון.