"תאמין לי יש לך את האישה המושלמת, כשהגירושים יהיו סופיים
מצפה לך תחרות עליה" אמר אלון לעופר בזמן שהם מסתכלים על
האנטריקוט נצלה על הגריל, מבלי לשים לב שהיא עומדת מאחוריהם עם
שתי בירות קרות. היא הובכה, ועופר גם, לקח ממנה בירה ואמר
"תודה", אלון הושיט ידו לבירה, אחז בה וחייך אליה "תודה,
והתכוונתי לזה", היא הסמיקה וישר הסתובבה ונכנסה פנימה למטבח
לבדוק איך מירי מתקדמת עם הסלט.
עופר היה בעלה, גבוה וחסון, עיניו ירוקות ושערו פרוע, הוא היה
הרבה יותר עדין ממראהו. עבד במשרה מכובדת שאיפשרה לה להנות
מרמת חיים גבוהה, והיא אהבה והעריכה אותו על כך. פעמים קרובות
מידי תהה עופר אם לא היה מרוויח כלכך טוב, אם היא עדיין הייתה
נשארת איתו. את מרבית זמנו בילה בעבודתו, היה נשאר עד שעות
מאוחרות מבלי שתחקור ותכעס עליו, בעיקר בילה עם משפחתו בסופי
שבוע. היו להם שני בנים, חמודים, יפים ושובבים - הוכחה לאהבתה
אליו. מערכת היחסים ביניהם הייתה מכבדת, הם הרבו לכבד את
הפרטיות אחד של השני, לא שאלו או חקרו אחד את השני, בתקופות
בהם רבו הם דאגו פחות לצאת ויותר להיות בבית יחד כדי להוכיח
זוגיות יציבה, ובתקופות טובות היו יוצאים, לרוב בנפרד. הם לא
שאלו אחד את השניה לגבי היציאות ובחרו לסמוך אחת על השניה ולא
לחקור ולהכניס עצמם לפינות.
את אלון ומירי הם הכירו לפני שנה, וממפגש למפגש החברות ביניהם
צמחה. אלון ומירי היו בהליך גירושים, עם שתי בנות. החברות בינם
נשארה אך האהבה כבתה, הם החליטו שלא יצאו עם אחרים עד
הגירושים, מכבוד אחד לשניה. אלון היה גבוה ושרירי, מהסוג
שמתאמן ואוכל בריא, עיניו היו בצבע תכלת, בהירות שניתן לשקוע
בהן, אפו סולד, שיערו חום ומתולתל ונראה צעיר לגילו. הוא היה
שקט ונחמד, חכם ואיש שיחה. מירי הייתה נאה, גם היא התאמנה
ואכלה בריא, שדיה היו גדולים. היא הייתה דברנית, חכמה,
חברותית, מצחיקה וקלילה. אשת חינוך. הם אהבו מאוד לבלות איתה
וגם עם עופר.
אלון היה מזמין אותה לגני שעשועים שהילדים ישחקו יחד, והם היו
משוחחים. אלון העריץ אותה, מבחינתו ומבחינת רבים הייתה האישה
המושלמת. היא הייתה יפה, חייכנית, חכמה, אשת שיחה, צינית
וסבלנית לסביבתה. קימורי גופה היו עדינים ולא היה ניתן לראות
שגופה עבר הריונות. דלת ביתה תמיד הייתה פתוחה, ותמיד קיבלה כל
מי שבא בחיוך וחום. הרבה הגיעו אליה, סתם כדי לדבר איתה,
לעיתים להתייעץ או לאוזן קשבת, העריכו את דיעותיה. ביתה תמיד
היה מזמין. היא אהבה לבשל ולאפות מתוקים, ותמיד היה משהו שרק
יצא מהתנור אצלה. כל מה שעשתה, עשתה בחיוך ונינוחות, ממש כאילו
הכל קל לה. הצליחה לתמרן בין עבודתה לילדים ולמפגשים עם חברים,
וידעה תמיד להושיט יד לעזרה, עם המון חום ואהבה. אלון לא ידע
עליה מה שעופר ידע. היה חשוב לה רמת החיים, מבחינתה גבר מושך
היה גבר שיוכל לדאוג לה, חלומה היה לעסוק בתחביבה ולא בעבודתה,
לטייל עם ילדיה בארץ ובעולם. היא אהבה את עופר כי דאג לה ולרמת
החיים שלה. עופר בתוכו ידע שאם יגיע מחזר שיוכל לדאוג למה
שחשקה בו, היא תעזוב אותו.
עברו שלושה חודשים, הגירושים היו סופיים, ואלון החל בחיזוריו
העדינים כלפיה. הוא מצא חן בעיניה, גם חיזוריו היו נעימים לה,
אבל היא ידעה שהוא לא יוכל לדאוג לרמת החיים ששאפה. לכן הוא לא
באמת עניין אותה. גם עופר לא דאג לגביו, לכן כשהם יצאו לבלות
יחד, לא דאג, לא שאל ולא בירר. אפילו לא טרח לגשת לאלון לבקש
שיתרחק מאשתו. אלון קיבל את שתיקתו של עופר בנושא כהסכמה לקשר
איתה, והיא ראתה באלון הזדמנות להרגיש מחוזרת. הם יצאו באותו
יום שישי. הוא רצה לצאת למסעדה שקטה והיא דחפה אותו לכיוון פאב
תל אביבי רועש. אלון לא אהב את הפאב אבל הסכים, כדי להיות
איתה. הם הגיעו ברכבים נפרדים, הוא לבוש חולצה מכופתרת כהה
ומכנס ג'ינס והיא בשמלה וכפכפים, כמעט ללא איפור. היא נכנסה
לפאב, אלון עוד לא הגיע. היא התיישבה על הבר והסתכלה על הברמן
במבט חתולי, קוראת לו שיבוא בלי מילים. הוא נעמד מולה, מחייך
ושואל מה תרצה להזמין. היא סימנה לו להתקרב ולחשה לאוזנו "לא
תרצה לפנק אותי קודם?" מיד מזג לה שוט ג'יימסון היא אחזה בשוט
ואמרה "ומה איתך?" הברמן, כמו מהופנט מזג ישר לעצמו, לחיים
ושתו. "תפתיע אותי" אמרה, "לא משהו חזק" ונתנה לו שטר של 50,
והוא הכין לה משקה ועבר ללקוחות הבאים, כל כמה זמן מרים מבטו
אליה. היא לא באמת חיכתה לאלון, היא נהנתה מהמוזיקה, מהאוירה,
הסתכלה סביבה ודמיינה מאיפה כל אחד ואחת הגיעו, על מה הם
מדברים, עיניה עוקבות אחר צעירים, אפילו צעירים ממנה בהרבה.
בעודה סוקרת את הפאב, עוקבת עם עיניה אחרי מי שעניין אותה,
אולי כי היה חתיך בעיניה, או נראה עשיר, התיישב לידה בחור.
מסתכל לתוך עיניה ומחייך, כאילו מכיר אותה, היא הסתכלה אליו
לשניה והמשיכה הלאה, ואז קלטה שהוא לא זז. החזירה את מבטה לתוך
עיניו, לא הורידה את עיניה. עיניו היו חומות, בהירות, הן באמת
נראו מוכרות. פתאום היא נזכרה בו, הם יצאו יחד מזמן, היא חייכה
אליו, גם הוא חייך, "גיא, שנים לא דיברנו". "נכון" הוא ענה,
מתאפק להגיד לה כמה הוא התגעגע אליה, מקווה בליבו שהיא עוד
רווקה ופנויה עבורו, אלון הגיע התישב לידה וראה שיש לו תחרות.
כרך את ידו סביבה וקירב אותה אליו, היא התרחקה מעט, אלון לא
עניין אותה. היא הסתכלה על גיא, מתעניינת בו, מתקרבת אליו.
בפאב, בשולחן מרוחק אני ישבתי, צופה ומצלמת הכל, אולי ככה יהיה
לי סיכוי עם עופר, אמרתי בליבי.