[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







וולט גלאס
/
שתי אמות מתחת לאדמה

זהו, הגיע היום.
הנזירה מארי לבשה את בגדי הנזירה ועטפה את ראשה במטפחת, נישקה
את הצלב שנישא על צווארה לכל מקום ויצאה למנזר. היא ניקתה את
חדרה ומזגה לה כוס וויסקי. בשעה שתיים הלכה אל גן השושנים ושם
התיישבה על הספסל סמוך לעמודים והסככה העגולה מעל, ליד הפרחים
ובצל. היו שם שני ספסלים בלויים והיא התיישבה על הקרוב שבניהם.
על הספסל השני ישב נער, אולי צעיר כבן עשרים, וקרא ב'חטא
ועונשו' של דוסטויבסקי בעברית. בקושי רב הצליחה לפענח את
האותיות על הכריכה. ראייתה זה מכבר הדרדרה וגם שליטתה בשפה לא
הייתה די טובה.
הנער עישן מה שנראה כמו גלגול של טבק וגראס והיא כמעט והתפתתה
לבקש ממנו שאיפה. חזותו הצעירה ופנינו העדינות משכו אותה. "זה
האחד"- חשבה וחיוך דק עלה על פניה, אך נמחק מיד, על מנת שלא
לעורר חשד.
כעבור שעה קלה השעון ציפצף. השעה הייתה ארבע. "זאת השעה" חשבה
הנזירה, "זה הזמן" ונגשה אליו. "קח, זה טוב לך" אמרה במבטא ספק
רוסי ספק צרפתי והושיטה לו את הבקבוקון. "זה מבית מרקחת. זה
טוב. תראה. להקלה בגודש באף. אתה לוקח שלוש ארבע פעמים ביום,
כל פעם שמרגיש גודש" וחייכה. הוא חייך חזרה והודה לה. "זה מבית
מרקחת זה רופא. זה טוב. מאוחדת, רופא שלי נתן לי. גם לי היה
ועכשיו עבר. לא נשאר פה הרבה. אבל אתה שם- ואחרי חמש דקות כבר
הרבה יותר טוב". הוא חייך אליה שוב והיא הלכה משם. "עד הערב זה
כבר אמור להתחיל" חשבה ופסעה חזרה לכיוון מנזר האחיות.

הכומר קריסטוף היה עסוק באותה שעה בתפילת הצהריים שלו. המנזר
היה חשוך כמעט לגמרי, מלבד כמה עששיות ונרות וקרני שמש דקות
שביצבצו מבעד לחלונות הצבעוניים.
"הרבה זמן זה לקח" אמר כשנשמעו צעדים מאחוריו.
"ילד יפה אבל נראה חשדן. לקח זמן עד שהיה במצב המתאים" אמרה
והתיישבה על אחד הספסלים סמוך לקריסטוף. "עד הערב כבר הכל יהיה
בסדר".
קריסטו, קם על רגליו והצתלב. אחר כיבה את העששיות.
"יופי מריה. אני שמח. עשית עבודה טובה. תעדכני עכשיו בטבלאות
שהניסוי התחיל בהצלחה ושתוצאות אמורות להגיע כבר בזמן הקרוב
ותשלחי עותק ותמונת מצב לפרופסור. הוא אמור להיות מרוצה".
"כן קריסטוף". היא פנתה אל הדלת הצדדית וירדה במדרגות המובילות
למרתף.


האנס סיים את הקריאה כעבור שעה או שעתיים והחל לאסוף את דבריו
ולעלות על האופניים חזרה אל ביתו. כשהבחין בטיפות שזה עתה נתנה
לו הנזירה הנחמדה, חייך ופתח את הבקבוקון. הוא השפריץ שלוש
טיפות לכל נחיר ונסע משם. תחושת צריבה קלה הופיעה באפיו והוא
עיווה את פניו אך בחלוף רגע כבר שוב לא הרגיש דבר. הוא עצר ליד
המאפיה הסמוכה לביתו וריחות מתוקים נתפסו באפו. מעולם לא הריח
בחדות כזאת לפני כן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דני:"אמא,אמא!
אני רוצה להסניף
הרואין"

אמא:"דני!!השתגעת?!?!?!,
הרואין מזריקים,
לא מסניפים"




שיעור
פסיכודלי
קצר


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/16 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וולט גלאס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה