דניאלי הררי / זמן של רגע |
הגלמים בבטן הבשילו,
והרגליים רעדו קצת
וקפאו,
וקפיצות קטנות של אצבע
לא נדמו.
אך זה היה היום
שבו קרן אור פילחה
סדקים קטנים של גיל
סביב העיניים,
והגוף החזק,
הלוחם,
נשמט אל המיטה.
הקרן חצבה את דרכה,
בחוצפה לא מהססת,
אל מסלולי הדם.
והיא חשבה לעצמה
כמה היא אהבה אותו באותו הרגע
וכמה אהבה אותו בכל הרגעים שבאו אחר כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|