זו לא אני.
ככה זה כשהגוף מדבר מתוך ייאוש, מתוך ריחוק, מתוך חוסר היכולת
לתקשר בדרכים הטבעיות שאליהן התכוון הטבע.
ככה זה כשאת מתוכנתת בשלב מסוים לעשות דבר מה מסוים.
ומדליקים ומכבים פותחים וסוגרים.
רובוט, צעצוע.
כבר לא אכפת לי. הפעם אני לחצתי off.
אני כבר לא מפחדת מאף ילד, מאף טכנאי שקרן.
אף אחד לא יגיד לי שאני מקולקלת.
מעציב אותי שגובים ממני מחיר כזה שלא מגיע להם.
ואין אפילו ערעור על השירות.
מעורר גיחוך, מעורר רחמים.
כזו אני, פתאטית. לכו תבינו אותי.
זו מי שאני.
רובוט פתאט שכיבה את עצמו, עטף את עצמו בפצפצים ומסרב.
בעולם הצעצועים אני נחשבת רובוט מקולקל.
זה הגורל למי שלא נזהר.
לא תמיד הייתי רובוט.
עברתי מוטציה. ערכו עליי ניסויים.
אף אחד/ת לא מכין/ה אותך לזה.
אני יודעת לבצע כל כך הרבה דברים.
ניר הפצפצים לא מאפשר אפילו למלא דלק.
בשביל מה צריך.
אני על off גם ככה.