"אל תטרוק עליי את הדלת!!".
"אל תטרוק עליי אבל אמרתי!!'
הוא הסתכל עליי שניות ארוכות, וטרק את הדלת.
הוא לא היה עצבני.
"רק שתדע, אני לא זזה מהדלת עד שאתה לא חוזר!" אמרתי ברגזנות
וצנחתי על הרצפה בנואשות למשמע קול ידית נלחצת וצירים חורקים.
נרדמתי.
כעבור יומיים, הדלת נפתחת בסערה, הוא נכנס, מצמיד אותי לקיר,
מרים ומנשק, בפה, בצוואר, אני טובעת בו. ובבת אחת אני מוצאת את
עצמי על הרצפה שוב, עם זרמים של כאב בישבן בפתח דלת הדירה
הטרוקה שלנו.
אני קמה ויוצאת החוצה, רצה קצת אחריו ומתייאשת.
ושוב הדלת נטרקת. הפעם אני טרקתי אותה. נרדמתי.
כעבור שלושה ימים, הוא נכנס בעדינות "היי"
"היי" עניתי לו ביאוש.
"מה קורה?" הוא שאל בחוסר מודעות לטון הדיבור שלי.
"הכל בסדר... סבתא שלי היתה אצל גריאטר היום" עניתי.
"וואלה?" הוא אמר.
"כן.. מה איתך?" שאלתי.
"הכל בסדר".
הוא סגר את הדלת.
ביום למחרת הוא נכנס בסערה "אני רוצה אותך.
ביום חמישי בערב- ניפגש?" הוא שאל במין דחיפות מתונה.
"כן" התרגשתי. וטרקתי את הדלת.
יום חמישי בצהריים פתחתי את הדלת והשארתי אותה פתוחה. הלכתי
במסדרונות הדירה כשהוא עלה במדרגות לדירה וטרק לי את הדלת,
שוב.
נרדמתי.