שוב אני לא יכול לישון
והנורה מוארת באור חזק באמצע הסלון
אני מתאפק שלא לבכות
כי נגמר הטישו ואין איך לקנח את האף
הבקבוקים מלאים נוזלים של משקה קר מוגז
בטעמים, בצבעים
והסיגריה מרקידה מחול של עשן מתכת
ילדים אומרים - אתה בסדר
אבל אני בסדר למי, לעצמי
כי הם מאוד כועסים על הזקן בן ה-40
שחושב שהוא יודע משהו, מה הוא בכלל מבין
מה שונים בכלל שנות התשעים מעכשיו
אותה אפנת שערות, אותה בדידות קיומית
והטישו יכול ללכת לעזאזל, יש לי ממנו למכביר
אני יכול לקנח את האף עם הידיים
לשטוף את העיניים במים
כביש בגין לא היה קיים אז
אז אין הרבה סיכויים שהיא הייתה כאן
גם הקניון לא היה קיים
ובכלל כל האזור הזה כמעט לא היה קיים
הייתי רוצה לפגוש אותה הולכת ברחוב
ואומרת - ילד, אולי אתה יודע איך מגיעים ל-?
הייתי רוצה לפגוש אותה בת 36
רגע לפני שהיא כתבה את הספר שמונח לצידי.