בקיצור - יום השואה.
השם המלא - יום הזיכרון לשואה, לגבורה  - ולתקומה.
בטלוויזיה - צעיר, יפה, גבוה, כומתה אדומה,
מדים, שער - שחור אמנם - קצר, ממושמע.
פה נקי, אף מילה מיותרת
ולא ניד עפעף שיצא משליטה.

בקיצור -  דיווח  על ביקור.
אושוויץ, טקס, זֵרים, שלושה מעילים, הם הלכו יחפים,
מצעד החיים, חשוב, חובה, גאווה, "התקווה".
אימא שלו, על הספה בסלון, סופגת דמעות נקמה.

ביני לביני, מטלטלת ראש לסדין
לציפה, לציפית, אל הקיר, על עצמי צורחת.
למחשבות שלי אין בושה,
אין לי עליהן שליטה,
רק ארי  בן-כנען, אני רואה.
לוּ היו לי זרדים, הייתי
מצליפה פס דם על גבי
לכל אסוציאציה כל כך מבישה.

                                                         
מאי 1992