-לאבא שלי היה כובע של בלש.
כל בקר, כשהיה יוצא לעבודה, חבוש בכובע הבלש ובמעיל הבלש,
הייתי בטוח, שאבי בדרכו למשימה חשאית, במחוזות עלומים. לבושו
המהודר, לא נסתר מעיני חבריי, שתהו אף הם לפשר עבודתו. לא
הזיקה לכך העובדה, שהיה אדם שתקן מטבעו ונטה לפסוע במעין הליכה
מתכנסת ואפופת סוד.
יום אחד, תפס אותי הירקן השכונתי, שאף אותו סקרנה מהותו
האמיתית של אבי, ושאל אותי ״תגיד, מה אבא שלך עושה?״
אני חושב שהוא בלש״ אמרתי
הוא לא סוכן ביטוח? שאל הירקן.
ממש לא ! עניתי. בלש!  בוודאות!
טוב, אמר הירקן, אם אתה אומר.
גמרתי אומר, לתפוס את אבי, בשעה שחזר מהעבודה יום אחד. אוחז
בתיק העור המהודר ביד אחת ומטריה ארוכה בידו השניה.
אבא מה אתה עושה? שאלתי
-נו, אתה יודע במה אני עובד, אמר אבי, הרי באת איתי מספר פעמים
לעבודה.
-"לא" אמרתי  "התכוונתי מה אתה באמת עושה?"
-מה אתה חושב?  הצטחק אבי
-"אתה בלש, לא?" שאלתי
-"אני לא!" הפטיר אבי
-"אז לפחות מרגל"
-"זה אני בטוח, לא"  צחק
-אז איך זה שיש לך כובע כזה
-מה איתו?
-למה יש לך אותו?
-קניתיו בחו"ל, אמר אבי
-אבל מה היה בדיוק?
-בסיסי, יקירי
באתי, ראיתי, חבשתי....
מדוע? דמיינת אחרת?