|
אהבתי בכל לב
ידעתי צער מהו וכאב
צחקתי עד דמעות
ספרתי לשכנה סודות
רכבתי על סוס לבן
ישבתי על ספסל בגן
ראיתי ילדים משחקים
ובמטוס המראתי לשחקים
אפיתי ובכיתי
חיבקתי והרגשתי
שמעתי שיר בעיניים עצומות
עברתי כל מיני מהמורות
הזמן כמעט נגמר
היום הוא כמו מחר
מה עוד ארצה ולא היה
עד שכוסי תמלא לרוויה. |
|
|
עובדיה, עמוד
בפינה!
-חדווה חביב,
המורה ללשון
מביאה אותה
בהפוכה
לעובדיה.
תגובתו של
עובדיה: חדווה,
אקדמאים מקבלים
יותר קצבת
אבטלה, אבל גם
זה לא משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.