שיני חלב צמחו לנער,
וצימחו שערותיו וציפורניו
פרא אדם הנער עד מאוד,
ושוחט בקר בשיניו
עננים לבנים חולפים במהירות מעל ראשו,
על רקע כחול השמיים
והשמש טובעת ומניצה מחדש כל רגע,
כשהיא מביאה איתה גשמים, ורוחות,
ממטרים, ושלגים,
חמסינים ושרב,
מתכת מותכת בחום,
וגוויה שקורסת לתוך עצמה מעוצמת הקור
במחסניו נשקים רבים,
ובמוחו זממות בהלה רצחניות
על הדרך בין ברלין לפריז הוא משאיר שובל של גופות,
ואספלט שהחליף את צבעו לאדום על שולי הכביש
מכונית אדומה מהירה, והשיר קשה וזועם,
מחורר את השמיים בחצוצרות וגיטרות חשמליות,
ומכונות תופים זו בתוך זו בתוך זו
הוא שותה, ולא מיץ תפוזים,
והשתייה ניגרת כמים במורד גרונו
הוא מוריד איתה כדורים כדי להידלק
הוא ארגון טרור של איש אחד
>>>>>>>>>>>>>>
השמיים שורפים, השמיים מקפיאים
רבבות בני-אדם נקברים בחפזה בתלוליות עפר
ואיש בחמסין מנסה לכוון את השעון,
באיזו שנה אנחנו, לעזאזל?