נוסעת ליד חבר, הנוהג ברכב חדשדש, שקנה לפני 4 ימים. משוכלל,
מהודר, מלא פונקציות ואפליקציות על הפאנל והדלתות וההגה,
והמוטות והידיות, וההנדברקס והתאים. עזרים טקטיים ומנגנוני
הגנה, שיפור ושדרוג, דברים מיוחדים. יורד גשם. הוא מפעיל את
הווישרים והם עושים יפה את העבודה. חם ונעים באוטו, פתאום נושב
אוויר קר. ככה זה במודרניים, הטמפרטורה לפי חוש פנימי של
המזגן. הגשם פסק, הווישרים כובו, השמחה גדולה, לנוהג ולנוסעת.
מטיילים. מתחדש הגשם, הוא מפעיל ווישרים שוב, יושבים ושרים,
מפעיל גם את הווישר האחורי כי עכשיו כבר צריך, נוסעים בכיף,
הגשם נחלש והוא סוגר את הווישרים. פרט לאחורי. תיק-תק-תיק-תק.
איפה מכבים את זה? מנסה במוט הצדדי שבו הדליק, מתחיל הווישר
הקדמי לעבוד. מנסה להטות-להקדים-לאחֵר, מתחיל הקדמי מהר יותר,
מנסה לפי האיורים הקטנים, ה"אוֹף" מכבה רק קִדמיים. האחורי
ממשיך. עומדים בצד, פותחים את ספר הרכב החדש (בכריכת עור).
עמוד 99 מחוונים ונוריות, עמוד 100 מגבים, הציורים יפים, זהים
לאלה שעל המוט היוצא מעמוד ההגה. הסברים? אַין. החץ המאוייר
מראה קדימה לקִדמיים, עוד קדימה למהר-קִדמיים, עוד קדימה
למהר-מהר-קִדמיים, אחורה אחורה "אוֹף" שכבר נוסה, עוד אחורה
ציור של הווישר האחורי, עושים את העוד אחורה - משפריצים מים על
הזגוגית האחורית, שוב ושוב. והווישר האחורי ממשיך גם אחרי
ההתזות (הסבוניות), עכשיו נקי מאוד. צוחקים, ונוסעים הלאה עם
ווישר אחורי מתקתק. לי זה לא מפריע, אבל החבר הנוהג ברכבו החדש
רואה את זה במראָה תיק ותיק תיק ותק, ימין וּשמאל מבלי לחדול.
בוא נשאל מישהו, אני מציעה, בטח מישהו ידע, הצעירים מבינים
ברכבים חדשים. לא נעים לי, הוא עונה. אז תתרחק מהאוטו ואני
אשאל, ה-לא נעים עליי. לא רוצה, הוא אומר. מחר אשאל בהתקנת
האזעקה, ממילא אני שם. ממשיכים בנסיעה, כבר אין גשם, והווישר
האחורי עדיין בתנועה. שוב החבר מנסה כל היסט אפשרי של ידית
ההפעלה, גם מעלה-מטה, עד כדי חשש תלישה. פתאום זה מצליח,
הווישר פסק. מה עשית בדיוק? לא יודע, אותם דברים כמו קודם, זה
עצר מאליו. נוסעים הלאה, יורד גשם חדש, כבר לא נוגעים באף
ווישר, קדמי או אחורי. לא רואים דבר פרט לטיפות גדולות על
החלון, פשוט עוצרים ומחכים בשולי הדרך, שהגשם ייגמר. ווישר
אוברקָם אגֵיין.