הם היו ששה או שבעה
ועוד בחורה אחת, ממושקפת רזה
וקצת נוגה.
כמו בני אלים, נדמו בעיניי,
שעלו מהים.
האחד עיניו ירוקות כעיני החתול,
השני רך זקן ונמוך,
השלישי גמיש ושחום,
הרביעי עם זיפים ומבט קצת עגום,
החמישי עם מבט שכולו טוב,
השישי גופו חלק וחצי ערום
וצחוקו לבן וברור.
והשביעי, אם בכלל, לא זכור.
שישה רכבי שטח מסוג סוזוקי
חיכו להם בשורה ישרה.
כך, תוך כמה דקות,
אחרי מילות פרידה
ספורות,
וטפיחות
מדודות,
נכנסו למרכבותיהם והתעופפו להם.
אחד ועוד אחד.
כך איבדתי אותם.
אחד ועוד אחד.
בחור יפה ועוד
אחד.
כמו בשיר ההוא. |
