New Stage - Go To Main Page


בקצה רחוב אבן גבירול
יש מחסן די גדול
עם דלת כבדה מעץ
ומעליה שלט נוצץ:
"אבדות ומציאות - מחסן ראשי".
שם במחסן מוחזקים מיני דברים של אנשים
שנמצאו זרוקים ונטושים
בקרן רחוב או על אדמת טרשים.
הם ממתינים בסבלנות, אולי יימצא
מישהו שאותם שוב ירצה.

על המדף העליון, הרחק מאחור
במקום בו כבר בקושי יש אור
מצויה אבדה טובלת באבק
עד שיש הקוראים לה "אבדת סרק".

בתחילה עוד הייתה תוחלת
אך מזה שנים אכזבות היא נוחלת
עד שאפסה התקווה וכבתה האש
שמישהו אי פעם אותה יבקש.
זהו, סופית היא הפכה למיותרת
גם אם פעם הייתה המציאות אחרת.

ומהי אותה אבדה, יתמהו כל איש ואישה?
לכם אגלה: זאת הבושה.
כי אבוי, גלתה הבושה מארצנו
ואין לה עוד כל חלק במעשינו.

אם אי פעם נרצה לבנות ישראלי מחדש
מן היסוד ממש,
ראוי שדבר ראשון
ניקח את הבושה בחשבון.
היא אבן יסוד בכל מחשבה ופעולה
ובלעדיה נותרנו עם מדינה אומללה.

לסיכום: בושה זה טוב, זה בריא, זה מועיל.
ראוי שכל אחד יצטייד במעט בושה בתרמיל.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/1/16 18:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה