New Stage - Go To Main Page

נחמן גלבך
/
איש מת הולך ברחוב

איש מת הולך ברחוב, הוא מודע לזה שהוא מייצג אבסורד וכך גם
האנשים ברחוב, ילד קטן מושך לאמא בחצאית ומצביע, "תראי איש מת
הולך ברחוב" והיא בטלפון, "לא יפה להצביע על אנשים", ממלמלת
לו.
איש מת לא יודע מה לעשות עם עצמו, הוא מבין שהמצב לא יכול
להמשיך ככה, אנשים מתחילים להתקהל סביבו וללחוש אחד לשני באוזן
אבל אין לו הרבה ברירה, הוא חייב להמשיך ללכת כי ככה כתוב
בכותרת. איש מת כבר עייף אבל אסור לו לעצור לנוח בספסל הפינתי
ליד חנות הפלאפל, הכותרת הנוקשה לא משאירה לו הרבה מקום לנוח.
איש מת קצת עצוב שהסופר לא הוסיף גם "ונעצר לנוח," לפני שזרק
את הטיוטה לפח אבל הוא מבין שמתוך הסיפור אין לו הרבה יכולת
להשפיע על הנכתב והוא מתחיל להשלים עם מצבו.
איש מת נרדף על ידי שוטר, הוא מנסה להסביר לשוטר, שהוא לא יכול
לעצור ושביקום שבתוך הטיוטה אין אף אחד שיכול לעצור אותו
מהליכתו, את השוטר זה לא מעניין והוא אוזק את ידיו אבל איש מת
לא מפסיק ללכת וגורר אחריו את השוטר.
בלב של איש מבעבעת לבה רותחת, הוא צועק לאנשים, "כולכם סך הכל
ניצבים בטיוטה שנזרקה לפח, אתם סתם כלום, אין לכם שום מטרה
בחיים, אתם סתם תפאורה בסיפור שלא נכתב בכלל" והם ממשיכים
לעמוד או הולכים לצידו, מצביעים ומצטלמים איתו. הוא צועק,
"תתעוררו תעשו משהו, אתם לא קולטים שמשהו דפוק פה?!, איך איש
מת הולך בכלל ברחוב"?! והם בתגובה מנפנפים בידם בביטול, "הוא
בטח משוגע, האיש מת הזה".
איש מת חולם בהקיץ, תוך כדי הליכה כמובן, הוא חולם על מנוחה,
על אשה ולפעמים סתם חולם על הים, הוא מבין שאולי על טיוטה אחרת
כתוב, "איש מת הולך לים" או איש מת מתחתן עם אהובתו" וזה רק
גורם לו להיות עצוב יותר.
האנשים ברחוב התרגלו לאיש מת, הוא נהיה כבר חלק מהנוף אם
בהתחלה הוא היה אטרקציה ואנשים הצטלמו איתו וטפחו לו על השכם,
עכשיו אנשים אפילו לא זורקים לו מבט, אפילו האבסורד, שהוא איש
מת ועדיין בכל אופן הולך ברחוב כבר לא מעניין אותם, הם התרגלו
ורק איש מת ממשיך לו בהליכתו ומהרהר על חופש הבחירה.
איש מת הולך כבר המון זמן, אולי כמה שנים, אולי כמה יובלות,
הוא לא זוכר כבר כמה והאמת הוא לא בטוח שהייתה לזה אי פעם
התחלה, בלבו הצטברו כבר המון מרירות וטינה כלפי הסופר שייצר
אותו ואם הוא חשב בעבר למות, הוא מבין שאפילו הזכות הזו נשללה
ממנו.
איש מת כאקט אחרון לפני נפילה לזרועות היאוש, מחליט לעשות
מעשה, מעשה שישמש כמצבת זיכרון לטרגדיה, מעשה שאולי ימנע
מאחרים את הסבל שהוא סובל, איש מת מבקש מהאישה הנחמדה שצועדת
לידו עיפרון ולאחר כמה דקות כשזיהה סטודנט הולך ובידו דפדפת
ביקש ממנו דף ואיש מת החל תוך הליכה לכתוב סיפור, "מתישהו
היכנשהו אדם קורא סיפור, סיפור על איש מת שהולך ברחוב..."



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/16 8:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נחמן גלבך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה