מיקי אלטמן / זיכרונות |
מעוררים כאגל טל
עם שחר.
ומראם מוחשי
והגוף אליהם מתמכר
כמו היו סם משובח,
לא מזיק.
שלווה מענגת
אותך משתקת
ורק המוח עובד,
בהם מתמקד.
עד שהשבר מגיע
ודבר הרמייה מתגלה.
אז תדקור המציאות בסיכה
את בועת הסבון
שהייתה ואיננה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|